11-18.07.2019

סוגרים שנה, פותחים דלתות שנקר 2019

עיצוב פנים, מבנה וסביבה

דבר ראש מחלקה

Empathic Topographies

ד"ר אדר' דיוויד שניידר ואדר' אברי אולשוונג

מאז ומעולם שיקף המרחב הציבורי הלך רוח תרבותי, מיתוסים חברתיים, יחסי כוחות בין פרט לפרט, ובין פרט לשלטון. אידיאולוגיות שונות ניסחו את מערכות היחסים הרצויות בעיניהן בין האדם כאינדיבידואל והאינטרסים של הקולקטיב או של השלטון שמנסח אותם לפי צרכיו. החל מהמודרניזם שניסה לנסח מה מהות האדם המודרני, וכלה בהפרדה מוחלטת בין צורה למהות בזרמים מסוימים של בפוסט מודרניזם. בשלושת העשורים האחרונים, בעקבות התרחבות והשפעת הקפיטליזם הגלובלי בעולם והמצאת האינטרנט, נוצרו גישות שהן תולדה ישירה של התפתחות הטכנולוגיה (בדומה לעשורים הראשונים בעקבות המהפכה התעשייתית) תוך פיתוח גישות לגבי מקומו של הפרט בחברה, וצרכיו, אך בניגוד לרנסנס או למודרניזם, האדם נדחק הצידה ממיקומו ה"מרכזי" והוחלף ע"י הטכנולוגיה. גישה טכנוקרטית זו נובעת משינויים דרמטיים ביכולות חדשות של איסוף נתונים והפצת המידע שהפכו לחסרות תקדים בהיסטוריה האנושית, כמו גם הגברת האוטומטיזציה של תהליכי ייצור.

ביג-דאטא (יכולת אכסון וארגון מידע מגוון לא מאורגן ועצום היקפים) הפך את בעלי יכולות האיסוף ובעלי יכולות פילוח המידע לבעלי כוח שוק גלובלי חסר תקדים. אותם גופים שינו ללא היכר את היחסים בין החלוקה של התודעה האנושית בין המרחב הממשי למרחב הווירטואלי. השפעתם של אותם גופים היא כה רבה שלאורך השנים גרמו לתזוזה בערכים ובדבקים המחברים חברות וקהילות, כדוגמת מזון, תעסוקה, תנועה אנושית, ואולי השינוי המשמעותי מכל, השפה בה משתמשות חברות. השינויים הדרמתיים הללו הולידו שינויים בתודעה האנושית, במיתוסים ההגמוניים ובערכים המובילים, ובעקבות כך גם ביחסי פרט יחיד עם פרט יחיד אחר, ויחסי פרט-חברה. ערכים כדוגמת "פרטיות", "חירות", הוחלפו בערכים כדוגמת "יעילות", "פונקציונליות" ו-"מקסום", "זכות הבחירה" הומרה ב"ברירות מחדל" ו"קסטומיזציה" (שמשמעותה בעצם בחירה בין ברירות מחדל מצומצמות), אפילו ה"בית" הפך ל"חכם" ובעל "שליטה מרכזית" על חשבון אופציות הבחירה האינסופיות בבית ה"טיפש". וכך בשם הקדמה והפיתוחים הטכנולוגיים נלקחת יותר ויותר היכולת והזכות האנושית לבצע בחירה. "המצב האנושי" הופך ל"חווית משתמש" ואף במקרים רבים מתנתק הקשר בין התודעה לחושי האדם וליכולותינו הפיזיות והקוגניטיביות. השאיפה הגלובלית להקטין את תלותו של האדם במגבלות המציאות מרוקנת את יכולתו של האדם לבחור בחירה חופשית, וכך מאיימת על עצם אנושיותו. על עצם היותו אדם.

בעצם שליטתן של מאכסנות ה"ביג דאטא" במידע על "כל אחד", הן מנווטות את תודעת ה"כל" ומעלימות את קיומו של ה"אחד".

סטודיו זה בא לטעון שישנה אלטרנטיבה לטיפול במרחב הציבורי הפיזי. אלטרנטיבה בה הקדמה האנושית והטכנולוגיה יכולות לחזור לשרת את האינדיבידואל ולהצעיד את האנושות קדימה למען פרטיה, בני האדם, ויחסיה עם המציאות, כוחות הטבע. טכנולוגיה המגויסת להעצמת הפרט, לבחירה חופשית, לביטוי אישי במרחב הציבורי, יש בה כדי לייצר ציבוריות טובה יותר מתוך התפיסה שככל שהמרחב הציבורי יאפשר יתר ביטוי עצמי לפרט וכן יגן על הפרט מידי פרט אחר או כוח המופעל ממעל, הפרט יידרש פחות להילחם על מקומו במרחב הציבורי וכפועל יוצא יוכל לכבד ולהכיל מרחב אישי של פרט אחר במרחב הציבורי.

בית מלאכה לאוטופיות

אדר' עודד קוטוק, אדר' יפתח אלוני וד"ר יואל פרל

כיצד ניתן להתמודד עם האתגרים הגדולים של המרחב של זמננו בכלים שאינם שייכים לזמננו? כיצד ניתן ליצור פרדיגמות חדשות למרחב ולחברה? מה ניתן לראות במבט מהעתידים האפשריים אחורה אל ההווה שלנו? כיצד המבט הזה יכול לעזור ליצור אפשרויות חדשות למרחבי חיים טובים יותר?

הסטודיו עוסק באפשרות לפרוץ מעבר לתפיסות מקובלות על המוכר והידוע במרחב, ובמציאת דרכים לשחרור מ'הבעיות והפתרונות הידועים' של עיצובו. במסגרת זאת, נעשה שימוש ב'אוטופיה' ככלי ל'פריצת ההווה', וליצירת 'נקודת מפנה' תודעתית. הסטודנטים ייצרו מבחר עשיר של אוטופיות ישראליות חדשות המבוססות על חקירה ראליסטית חריפה של 'סדקים' ו'סתירות פנימיות' בתפיסת המרחב המקובלת. האוטופיות שיתקבלו, נבדלות בקני מידה, במידת הקונקרטיות ובנקודת המבט אולם מאוחדות בחתירה להדגמה של אפשרויות לעתיד טוב יותר.