11-18.07.2019

סוגרים שנה, פותחים דלתות שנקר 2019

עיצוב תכשיטים

דבר ראש מחלקה

המחלקה לעיצוב תכשיטים ע"ש אליס גוטסמן חוגגת השנה שמחה כפולה: יום הולדתה ה-20 של המחלקה, ומעבר המחלקה למשכנה החדש והקבוע בבניין הסדנאות החדש בקמפוס שנקר. לפני עשרים שנים נוסדה המחלקה על-ידי פרופ' דגנית שוקן בחדר קטן בשנקר ובו כמה עמדות צורפות בודדות. כבר בשנתה השנייה תפחה המחלקה ועברה למתחם של שלוש כיתות וסדנת מכשירים, במבנה שהיום הוא מרכז הדיגום הדיגיטלי של שנקר. עד מהרה, דרשה צמיחתה המהירה של המחלקה הצעירה מעבר נוסף, לשתי קומות בבניין בביאליק 125, שהיה ביתה במשך למעלה מעשור. השנה, בשעה טובה, זכתה מחלקתנו – בוגרת, עטורת הישגים ומוניטין בינלאומי – לשוב אל לב הקמפוס, למבנה חדש בעל עיצוב מרשים ותכנון מתקדם המשלב מערכות למידה חכמות ותפיסת חלל גמישה. בחללים המרכזיים הותקנו עמדות עבודה אינטגרליות פרי עיצובם של מורי המחלקה, שיישמו בפועל את הערכים המובילים את המחלקה: מענה אופטימלי על צרכי התלמידים תוך ניצול המאפיינים החכמים של המבנה והתאמה אסתטית לעיצובו הייחודי.

שמחתנו מהולה בעצב: תערוכת הבוגרים השנה מוקדשת לזכרו של אחד ממורינו הוותיקים והאהובים ביותר, שנפטר השנה, בטרם עת: גי קריסטין, מאושיות המחלקה, צורף רב-אמן ומורה בחסד, שילב מקצועיות עילאית ונתינה אין קץ. אין הצדעה הולמת יותר לזכרו מאשר תערוכת פרויקטיי הגמר, שכן כל אחד מן הפרויקטים כאן נסמך, בין השאר, על הידע ועל ערכי העבודה שספגו תלמידי המחזור המסיים בכיתתו של גי.

רוח המחלקה ממשיכה להצעיד את תלמידינו קדימה, ותערוכת הבוגרים משקפת את ערכי המחלקה שהעמיקו וגם התעדכנו לאורך שני עשורי קיומה: מקוריות וחופש ביטוי אמנותי, תוך הקפדה על שליטה בטכנולוגיות מסורתיות ומתקדמות גם יחד; מחקר מעמיק וחשיבה חדשנית ורב-תחומית אודות תפקידו של עיצוב תכשיטים בשלל הקשרים חברתיים, תעשייתיים, אמנותיים ואישיים.

המפגש בין טכנולוגיות ואופני ייצור מדורות שונים הפך לנקודת התייחסות מושגית ומעשית עבור מספר בוגרים: ערן פרנס למד את טכניקת ההרמה עתיקת היומין ומצא דרך ליישם את ערכיה הצורניים בעיצוב דיגיטלי והדפסה תלת-ממדית. בפרויקט "שפת המכונה" יצר ספיר מנשרי התקן שמתחבר לכרסומת תעשייתית ומאפשר לה לכרסם גוש מתכת לכדי תכשיט, כאשר המעצב יכול לבחור אם וכמה להתערב בפעולה האוטומטית של המכונה. העבודה בחוט מתכת היא בין הטכניקות הבסיסיות ביותר של צורפות, ואנה דודקין התמקדה בפעולה ממוקדת וחריפה אחת – ניסור החוט לאורכו כדי לפצלו לשניים ולהחדירו לתוך הקרע שנוצר בגופו, כאמצעי מזוכך לביטוי עולמה הרגשי.

מספר בוגרות יזמו דיאלוגים עכשויים עם מסורות בעיצוב התכשיטים: סתיו בוזגלו פירקה לגורמים את טבעת האירוסין – על משמעויותיה המקובלות – בסדרת טבעות מזכוכית מנופחת. הפרויקט של מתת נחום קורא תיגר על מוסכמות השיבוץ, בתכשיטי-חוליות ובהם אבנים המשובצות במפרקים בין החוליות ונחשפות רק עם תנועת גוף העונד. בתכשיטיה של דניאל וולף, סוגרים סטנדרטיים עוברים טרנספורמציה לבתי אבן – ולפעמים הופכים עצמם ל"אבן טובה" נעוצה בגוף התכשיט. תכשיטיה הססגוניים של נועה אייזנמן מערערים מוסכמות אודות תכשיטים איקוניים כמו גורמט, עגילי פנינה ושרשרת חוליות, בשפה היברידית המשלבת מתכת, פרספקס וגומי. בתכשיטי האופנה של רולא חאיכ משמשים מיתרי ניילון לשיבוץ-הידוק אבני סברובסקי למבני פרספקס בעלי נוכחות מרשימה. תכשיטי הכסף של איילה אונונו, בעלי קווים גאומטריים נקיים וחריפים, מציעים דרכי ענידה לא שגרתיות וקוראים לעונד\צופה להתבונן בהם מזוויות מבט שונות. מבעד לנקיון והחדות הצורנית בתכשיטיה של פה בכר אנו מגלים חומרים, צורות ואופני חיבור מעולמות שונים לכודים יחד במצב של ציפה, בפרשנות אישית למצב התרבות החזותית מוצפת הדימויים של היום.

עיסוק בזהות נשית, על יסודותיה החברתיים, התרבותיים והביולוגיים, עומד בבסיס שלושה פרויקטים השנה. צמחים טורפים ומנגנונים מכאניים הם ההשראה לתכשיטיה של אנסטסיה פנקובה, המבקשת באמצעותם לבטא נשיות חושנית טורפת. מעמדה המשתנה של האישה העכשווית משתקף בקולקציה של אנסטסיה כזירבקובה, המורכב מאלמנטים מודולריים מהם ניתן להרכיב תכשיטי אופנה או תכשיטי יוקרה בהתאם לצורך. הפרוייקט של עמית חכם עוסק בהקשר הביולוגי-רפואי של זהות נשית, כתגובה לחוויה אישית, ובו דימויים של רחם ושחלות עשויים מתכות מרוקעות בשיבוץ גלולות נגד הריון.

בהקשר רחב יותר של מעמד הגוף ביחסים בין-אישיים, יצרה עדי הרוש  תכשיטים גדולים המשלבים הדפסה תלת-ממדית ופרספקס זרחני שנולדו ממחקר של מחוות גופניות בסיטואציות חברתיות. הפרוייקט של שי ינובסקי נוגע בקשר בין התכשיט לגוף ולנפש ומציע פונקציה תרפואיטית: תכשיטיה הם משחקים\מכשירים שנועדו להפגת חרדות על ידי תנועה חזרתית (fidgeting). ההתמודדות עם נוכחות מחלת הסרטן במשפחה הובילה את נטלי ברהום לברוא שפה צורנית אישית תוך מניפולציה חדשנית של חומרים לא שגרתיים, בהשראת דפוסי התפצלות של תאים סרטניים. יחסים סימביוטיים בעולם החי והצומח שמשו השראה לתכשיטיה של יעל פילו המדמים אורגניזמים המתפשטים על מבנים ובייחד הופכים למיטה פוריה וחמה של רבייה. הבסיס החומרי הממשי לפרויקט של עירית זילברמן הוא עולם החי: תכשיטיה עשויים עצם (בשימוש חוזר) וכסף, ונועדו לשמר את זכרה של החיה ולעורר מודעות לגורלה. תכשיטיה של דניאלה אברמוב, העשויים כסף חרוט ואמייל, נולדו מתוך נסיון מעמיק לבטא תכונות של מים.

לבסוף, עולם הפנטסיה והשבטיות הפגאנית, הדומיננטי כל כך בתרבות הפופולרית העכשווית, עומד בבסיס שני פרויקטי גמר. השבט הדמיוני של ולנטין סבירידה סוגד לאל ים ועונד תכשיטים המתאפיינים בשקיפות, בהירות ותחושת ריחוף. תכשיטי הפולחן המרהיבים של טל אמיתי עשויים מלאכת מחשבת ומגוון חומרים עשיר, כאשר כל אחד נועד לייצג דמות אל מתוך הפנתיאון הדמיוני של היוצר.