11-18.07.2019

סוגרים שנה, פותחים דלתות שנקר 2019

תקשורת חזותית

דבר ראש מחלקה

דבר ראש המחלקה |  דקל בוברוב

 

לקראת סיום הסמסטר והישורת האחרונה בעבודת הסטודנטים על פרויקט הגמר שלהם, עוד בטרם הגישו וחשפו את עבודותיהם וזכו לביקורת, נפתחת בפני האפשרות להתבונן על הנושאים בהם בחרו לעסוק, ולזהות מכנים משותפים הבאים לידי ביטוי בעבודות.

 

הגירה, שייכות ואי שייכות

במרחב חברתי מסוכסך וטעון מוצאים את עצמם חלק מהסטודנטים עוצרים רגע לתהות מה מידת השייכות שלהם לקבוצה כזו או אחרת בחברה הישראלית.

  • הנת ארין, עולה חדשה מדרום אפריקה, יצרה סדרת מסכות המאפשרות לאדם החובש אותן להשתלב בחברה הישראלית.
  • הלפרין יעל מחזירה את הכבוד האבוד, לטענתה, לאוכל הרומני ע״י מיתוג פסטיבל אוכל רומני.
  • אלונה פלוסקייצרה סדרת צילומים  של שולחנות אוכל המספרים כל אחד תחנה בתוך תהליך מורכב במעבר כפוי מרוסיה לישראל.
  • אליסה גוספודריקוב ציירה סדרת רישומים אקספרסיביים וכרכה אותם לספר המציג את הדיכוטומיה בין שני מרכיבי הזהות שלה, כרוסייה וכישראלית.
  • יגאל טליאנסקי יצר פרשנות גרפית ל״אזבוקה״, ספר אלף-בית רוסי בעזרתו מנסה להציג את תהליך הפיכתו לישראלי בעקבות עליית משפחתו מברית המועצות בשנות ה-90.

 

דת ומיתולוגיה

מה היא הדת שלי והאם אני מחויב לה? כיצד ניתן לקיים חיים במקום בו נמצאים אנשים בעלי אמונות שונות, חזרה בשאלה וניסיון לשמר מסורת מתוך עולם חילוני.

  • בת אל בן ישי יוצאת לחפש את פירוש השם שלה בעזרת סדרת איורים. האם כשמה, כן היא בתו של האל? ואם כן, בת של איזה אל היא?
  • גידי סלבין מדמיין ומתכנן חלל תפילה משותף לשלושת הדתות.
  • דנה דריאל עיצבה לוח שנה דיגטלי המציין במקביל את החגים והאירועים לשלושת הדתות.
  • אלון בן שושן רוקם על יריעות פשתן פרשנות אישית לסצנות מתוך פיוטי סידור יום הכיפורים.
  • מנצור לאה משחזרת את תהליך היציאה בשאלה שלה ע״י ציון חמישה שלבים הבאים לידי ביטוי דרך פרימה ופירוק חולצת התכלת של בת סמינר.
  • זמיר ניצן יצר משחק קלפים בנושא תרבות דתית וחילונית. המשתתף במשחק נדרש לצבור נקודות על פי היכולת שלו לעמוד בחוקי הדת המומצאים של המשחק.
  • בללי אור יצרה פרשנות דיגיטלית לסיפור הבריאה המקראי

 

משפחה וזוגיות

פרק סיום הלימודים תופש את הבוגרים עסוקים בשאלת המשפחה, מה מקומה בחייהם, ומה מיקומם בתוכה. המעבר מילדות לבגרות, לקיחת אחריות ובמקרים מסוימים צעדים ראשונים בהקמת משפחה חדשה, מביאים עמם שאלות בנושא זוגיות והורות, ושולחים את הסטודנטים לזיכרונות הילדות שלהם ולקשר שלהם עם הוריהם.

  • כץ רווה שרון יצרה אובייקטים המבוססים על שברי זיכרונות מטיולי ילדות שהיה לוקח אותה אביה ברחובות תל אביב.
  • אגוזי ענת מנסה להשלים זיכרונות מתקופת שהייה בארצות הברית בעזרת קלטת וידאו משפחתית שצולמה בתקופת ילדותה
  • דודסון שרון מנסה להתמודד עם רגשות האשמה ביחס לילדה שנולד במקביל ללימודיה במחלקה
  • קלוויצקי מאיה מציעה ממשק אינטראקטיבי היוצא מתוך מיפוי די אן איי תרבותי-משפחתי כפעולה של קבלה ופיוס כבת לעולים מבריה״מ.
  • אבו חנא סמא מביימת ומצלמת סדרה של חמישה דיוקנאות בהשראת חמש נשים במשפחתה. בעזרת פעולה זו ממקמת את עצמה על רצף של נשיות, מיניות ואמהות ובתוכו את הפרטים המעצבים אותה כאישה.
  • אנה סונצ׳וב בוחנת את שגרת היום-יום שלה, מול שגרת היום-יום של אמה, סבתה וסבתא רבתא.
  • רוני שלו מוטרדת מהדרך המקובלת היום למציאת זוגיות ונרתעת מכך שהאופן בו אנו ״צורכים״ זוגיות זהה לאופן בו אנו צורכים מוצרי צריכה, בעקבות כך יצרה סדרת אוביקטים המתייחסת לפער בין הפנטזיה לזוגיות מושלמת לבין הקושי הגדול לממשה כיום.

 

מעולם דיגיטלי לעולם פיזי – ובחזרה

החיים בתוך המסך ודרכו אינם פשוטים כפי שניתן אולי לחשוב בהתבוננות בסטודנטים ובני דורם. המון שאלות עולות מתוך אותו אורך חיים קולקטיבי הדורש התיישרות לקודים של שימוש והתנהגות. חלק מהסטודנטים בוחרים להתבונן בו מבחוץ ולתרגם חוויות לעולם הפיזי, חלקם שואלים שאלות בנוגע לתוצרים פיזיים שהעולם הדיגטלי (לטוב ולרע) לא נוטה להשאיר אחריו, חלקם בודקים כיצד מתרגם המסך פעולות מחיי היום יום (תנועה, קול) וכיצד ניתן לתרגם אותן ולהמחיש אותן מבחינה חזותית וחלקם מנסים לסמן את גבולות שני העולמות על ידי הנחת קווים אדומים לשימוש במסך ו/או באינפורמציה אליה אנו נחשפים בעזרתו או בגללו.

  • איילון יערה בחרה לבחון את נושא הסיסמאות האישיות, החלטה טריוויאלית המחייבת כמעט כל אדם בעת הנוכחית ויצרה סדרת אובייקטים השואבת השראה מעולם זה.
  • ניר הללי מתרגם את תרבות הסטרימינג ששינתה את הדרך בה אנו צורכים מוזיקה ומציג סדרת דימויים המושפעים מנתוני דאטה הנאספים עלינו דרך ספריית המוזיקה האישית שלנו.
  • קורץ ליעם בחרה לעסוק ברשת החברתית אינסטגרם ויצרה סדרת אובייקטים הממחישים את השימוש באפליקציה כמרחב לפולחן עצמי, נרקיסיזם, נהנתנות, הערצה וזיוף.
  • סאסי ליאור בחרה לחפש ולמצוא דמיון בין המחזה של שקספיר ״חלום ליל קיץ״ למשחק מחשב אשר בנויים לתפישתה על פי נוסחה דומה של רצונות, קונפליקטים ופועלות.
  • גואטה עדי בחר ליצור פרשנות חזותית לטקסט מתוך הספר The distracted mind העוסק בהפרעות והסחות דעת אותם אנו חווים בשגרת חיינו בעקבות חשיפה לעולם הדיגיטלי השופע מידע וגירויים טכנולוגיים.
  • שרינה פרושי יצרה מנגנון אינטראקטיבי המגיב לפרמטרים מסוימים בקולו של הדובר ובאופן הגיית המילים אותן הוא אומר. המנגנון מתרגם את נתוני הקול לכדי פרשנות חזותית וטיפוגרפית.

 

מגדר ומיניות

נושא שתמיד רלוונטי ואופייני לאנשים צעירים הוא הגדרה והבנה של מגדר ומיניות, גם ביחס לעצמם וגם ביחס לסביבה ולחברה בה הם חיים.

  • שי ארשדי בוחן את הקשר בין בן לאמו דרך הסיטואציה של ההחלטה והפעולה של יציאה מהארון בפני ההורים.
  • לוי ספיר מתעסקת במיניות האישה במטרה לעורר נשים לחקור את גופן ומציעה השראה לחקירה העצמית של גוף האישה אשר באה לידי ביטוי דרך עיצוב אובייקטים גרפיים הדורשים עשיית פעולות שונות.
  • פודים טל עיצבה ספר אשר מתאר מערכת יחסים בין אישה סטרייטית לחבורה של גייז דרך הקשבה וציטוט למחשבות של החברה הסטרייטית בנוגע לנושא.
  • אדרי מידן בחר להציג אישה טרנסג'נדרית בחמש תמונות שונות בהשראת חמש נשים המופיעות במקרא במטרה להעלות שאלות הנוגעות באידיאל הנשי החדש.
  • מזרחי עומר משתמש בטכניקה של אוגמנטד ריאלטי בכדי להציג שתי פרשניות שונות לסיפור המקראי של דוד ויהונתן – הפרשנות המסורתית, המוכרת המספרת על חברות אמיצה, ופרשנות נוספת המציגה את הסיפור כסיפור אהבה הומוסקסואלי.

 

ארץ עיר

התבוננות הסטודנטים בסביבה הפיזית והחברתית בה הם חיים דרך נקודת מבט חזותית חקרנית המתעדת ומציגה נקודות מבט ייחודיות על הנוף הפיזי והפוליטי בתוכו אנו חיים.

  • רוני קוך יצאה למסע תיעוד בעקבות כיתובים הנכתבים על קירות בתי שימוש ציבוריים. לאחר פעולת התיעוד מיפתה את הכיתובים על פי נושאים ויצרה פרשנות חזותית באמצעות יצירת לטרינג לכל אחד מהנושאים.
  • ואלרי קרמר חזרה לשכונת בה נולדה וגדלה בכדי להתבונן ולתעד את המבנים שהיוו את נוף ילדותה כפי שהיא רואה אותם כיום
  • אנה זלקובסקי, בחרה להתעכב בדמיון בין שלוש ערים הנושקות בגבולותיהן זו לזו והגיעה למסקנה שהן חסרות בידול ושפה חזותית ובכך מתמזגות אחת לתוך השניה. בעקבות כך, החליטה לעצב מדריך למיתוג ערים המציע מערכת חוקים ליצירת זהות גרפית המאפיינת ומבדילה בין עיר לעיר.
  • חנין דנה בחרה באובייקט העפיפון כפי שבא לידי ביטוי במסגרת הסכסוך הישראלי פלסטיני והמעבר שלו מאובייקט שמסמל משחק, ילדות וחלום לאובייקט מלחמתי הרסני ומאיים. הפרויקט בוחן את המצב המורכב והמתוח באזור רצועת עזה באמצעות שימוש בעפיפון כמצע לטקסט חזותי המציף את המתח בין דיאלוג ואי דיאלוג, ומציע הסתכלות חדשה מנקודת מבטו של העפיפון – מבט מעבר ומעל לגדר.
    • שדמי ליעד, יצא במסע תיעוד של שלטי בתי עסק ברחובות ראשיים בישראל, בסופו יצר ספר המכיל את תוצאות התיעוד, והשוואות ובדיקות ע״פ פרמטרים שונים בתקשורת חזותית, לדוגמא: חזות השלט, שפה, טיפוגרפיה, צבעוניות, דפוסים חוזרים בעיצוב ועוד. דרך ההתבוננות בשילוט מציג הפרויקט תמונת מצב של ביטויי העיצוב הגרפי ברחוב בישראלי.
  • רעות חורש יצרה פרשנות אינטראקטיבית לספר ״אלטנוילנד״. באמצעות הפרויקט מנסה הסטודנטית לבחון את הרלוונטיות של הטקסט המקורי מול המציאות הישראלית כיום.

 

 

 

חיפוש לפי שם סטודנט