11-18.07.2019
עיצוב פנים, מבנה וסביבה

מתן יצחק יצפאן

שונית בחצר האחורית

ד"ר שניידר דיוויד ואדר' אולשוונג אברי

החצר האחורית הייתה שנים רבות בגבולות השטח האפור בקרב החברה האדריכלית ומתכנני הערים. היא עברה שינויים רבים, מ״חצר השוטפין" של ימי המקרא, לגינות התרבות של העולים החדשים, מתקופת קום המדינה ועד לחניוני הדיירים של ימנו. החצר האחורית גם מעוררת אינסוף קונפליקטים ודילמות סביב שייכות ובכלות המרחב מבעלות פרטית, לציבורית ולפרטית חזרה. לאור העיל, חצרות אחוריות רבות איבדו מהחיוניות שלהם, והחלו לגסוס.

ניסיונות "הנשמה מלאכותית" לחצרות אחוריות פעמים רבות נכשלים בשל היותם חיצונים לגוף. לשם כך גויסה המערכת הפנימית להחייאה העצמית של שוניות האלמוגים שהיא מנגנון יוצא דופן אותו ניתן לרתום לטובת החייאת החצר האחורית של בלוק בניינים. מעשה זה, בא לדון באפשרות להחזיר את החצר האחורית לדיירי הבניין, במשותף, ואף לאפשר לציבור הרחב לפקוד את המקום, איש איש לבחירתו ובאופן ייחודי לו, ולייצר מצבים ייחודיים המחברים תרבות, מסחר ופנאי.