11-18.07.2019
עיצוב פנים, מבנה וסביבה

תמר בן צוריה

tamarbt2@gmail.com

0504375990

קמט בזמן

אברי אולשוונג ודיוויד שניידר

לא ניתן להגדיר את החיים מבלי להתייחס לסופם, למוות. הפחד מהמוות כמוהו כחוסר הרצון להכיר באמת הפשוטה, אנו בעלי חיים סופיים. שלל האנדרטאות והמצבות הפזורות סביבנו נוצרו כ"רשת ביטחון" תודעתית הממירה את הקושי שבהתמודדות עם כאב בסמל חיצוני, חפץ מעבר, שכביכול זוכר במקומנו, ומאפשר לנו לשכוח. אך מה שהיה ואיננו עוד בצורתו המקורית יכול להפוך לביטוי חדש המייצר חיים חדשים. מיפוי מרחבים פיזיים ומנטליים של טקסטים אישיים, שלי, והצלבתם עם טקסטים קנוניים של משורר מקומי, יהודה עמיחי, ממרחב השתייכותי, העיר בה גדלתי, ירושלים, מרכיב סיפור חדש: סיפור בו פסולת של האחד היא מעיין חיים לאחר; קמטי הזמן המרחביים המעידים על התנדפות מינרלי החיים, מתמלאים חזרה והופכים קמטים אלו מסימן של בלות וכליה לאות התחדשות ופריחה. ברחוב ששוכח את מקורותיו ומנסה להסוות דעיכתו, קמטי העבר וסיפורי המקום יצמיחו קשר חדש אל העתיד.